תודה, הטופס נשלח בהצלחה
ניצור עמך קשר בהקדם..
מלגת-עמית ע״ש יוסי בכר להובלת שינוי מערכתי בחברה הישראלית במסגרת ג׳וינט-אלכא, נוסדה על ידי ג'וינט-אלכא, משפחת בכר ושותפים פילנתרופים מהארץ ומהעולם, ברוח מורשתו של ד"ר יוסי בכר ז"ל. היוזמה רותמת את הניסיון, את הידע ואת היכולות של המנהיגות הבכירה בישראל, לטובת קידום השיח ויחסי הגומלין בין המערכת הציבורית והמערכת החברתית, בדגש בדגש על דיאלוג ויוזמה שיתרמו לשיפור חייהן של אוכלוסיות מוחלשות.
מטרת המלגה היא לאפשר ולעודד הובלת שינוי מערכתי בחברה אשר יקדם את איכות החיים של כלל האוכלוסיות בישראל. ד"ר יוסי בכר פעל בכל מרצו לרתימת המנהיגות העסקית והציבורית לקידום שיח משותף עם המערכת החברתית וליצירת מנועים לשינויי מדיניות. הוא האמין כי רק שילוב כוחות בין המגזרים (הציבורי, החברתי והעסקי) יוביל להישגים ולהצלחות בהתמודדות עם הבעיות החברתיות המורכבות בישראל.
מלגת העמית תוענק מדי שנה לדמות בכירה, מצטיינת ויוצאת דופן, שהובילה בהצלחה שינויים רחבי היקף ורבי השפעה במגזר הציבורי, החברתי ו/או העסקי. המלגה תאפשר לנשים ולגברים בעלי חזון לשינוי חברתי להגשימו ולחולל שינוי אמיתי ומהותי בחברה הישראלית.
ג׳וינט-אלכא מחזקת את יכולתן של המערכות הציבוריות לספק שירותים איכותיים לתושבי מדינת ישראל
ג׳וינט-אלכא מובילה צוותי משימה רב-משרדיים ורב-מגזריים
ג׳וינט-אלכא פורמת את מורכבויות המערכות הציבוריות ותופרת מחדש תהליכים לפתרון אתגרים
ג׳וינט-אלכא פועלת לחיזוק יכולתן של המערכות הציבוריות לספק שירותים חברתיים לתושבי מדינת ישראל ביעילות ובמועילות.
ג׳וינט-אלכא מהווה תשתית מיטבית עבור מלגאי.ות-עמית בכר.
הקריירה של ד"ר יוסי בכר התאפיינה בעשייה מגוונת ורחבה וכללה תפקידים בכירים בתחום העסקי ובתחום הציבורי. בכל תחומי פעילותו הוא הנחיל חתירה למצוינות ולהשגת יעדים לצד לקיחת אחריות, חוכמה, חמלה, מחויבות ואכפתיות.
במהלך תקופת כהונתו של ד"ר יוסי בכר כיו"ר הוועדה המייעצת של ג'וינט-אלכא (2014–2020) הוא הוביל תהליך שתוצאותיו התבטאו בשינוי ייעודה של ג׳וינט-אלכא מפיתוח מנהיגות כמטרה לפיתוח מנהיגות כאמצעי ליצירת שינוי מערכתי.
ד"ר יוסי בכר נפטר בדצמבר 2020 בגיל 65, לאחר התמודדות ארוכת שנים עם מחלת הסרטן.
הוא הותיר אחריו את אשתו אורית, ארבעה ילדים ונכדים.
רשת שותפים פילנטרופיים
ועדת ההיגוי
ליווי בכיר ע"י מנכ"ל ג'וינט-אלכא
רישות חו״ל
משפחת בכר
מלגאי
צוות מקצועי מלווה(אלכא)
מעטפת תשתיות מקצועיות ופיזיות של ג'וינט-אלכא
מועדון "האוטובוס של יוסי"
מלגת קיום 100K דולר
עוזרי מחקר
רשתות הג'וינט
בחירת מלגאי.ת-עמית בכר
ליווי וסיוע למלגאי.ת-עמית בכר בכתיבת תוכנית עבודה שנתית, בהגדרת תוצרים וביישום
פיקוח ובקרה על השגת התוצרים הנדרשים
גיוס ורתימת שותפים ושותפות
לוועדה יתווסף פורום ליווי מקצועי בכיר בהתאם למלגאי.ת הנבחר.ת
נשיאת כבוד של ועדת ההיגוי
רני דודאי הצטרף לג'וינט ישראל ב-2011 כראש תחום חברה אזרחית וכמנהל המרכז למנהיגות מתנדבת. ב-2014 החל לכהן כמנכ"ל ג'וינט-אלכא. במסגרת תפקידו הוביל שינוי משמעותי בתפיסת העבודה של אלכא – ממרכז להכשרות, ניהול ומנהיגות לשותפות עם ממשלת ישראל בכל הנוגע לקידום יעילות ומועילות של המערכות הציבוריות בישראל.
רני מוסמך במנהל עסקים עם התמחות בניהול אסטרטגי של משאבי אנוש מאוניברסיטת חיפה, מוסמך בעבודה סוציאלית עם התמחות קלינית מאוניברסיטת בר אילן, ובוגר תואר ראשון לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב. הוא בוגר כמה תוכניות למנהיגות למנהלים בכירים במסגרת Harvard Business School.
יותר מעשור שימש כמנכ"ל קבוצת "גבים" שעוסקת בייעוץ, הדרכה וליווי מנהלים בתחומים של גישור, בניית הסכמות וניהול מו"מ. הוא נמנה עם היזמים והמייסדים של עמותת "קד"מ ילדים ונוער בישראל" העוסקת בקידום תחום הצדק המאחה, וכיום הוא משמש כחבר דירקטוריון במרכז האקדמי רופין.
באפריל 2021 מונה לתפקיד מנכ"ל ג'וינט-תבת וכיהן בו עד ראשית 2025.
משנת 2025 מייסד ומנכ"ל "המכון לקידום מערכות הרווחה והשירותים החברתיים בישראל" (שם זמני), בתמיכת קרן שוסטרמן. המכון מקדם שינויים מבניים במערכות הרווחה והשירותים החברתיים, תוך שילוב ידע מחקרי ושימוש בנתונים, תהליכי תכנון חדשנים, הובלת שיתופי פעולה בין משרדים ובין מגזריים וכל זאת במטרה להבטיח שירותים יעילים, צודקים ואפקטיביים לכל אדם בישראל.
יו״ר הוועדה
אורי הצטרף לג'וינט ב-2013 ומילא תפקידים שונים בארגון. בשנים 2018 -2020 כיהן כמשנה למנכ"ל ג'וינט-אלכא וכראש תחום שיתופיות בין מגזרית.
במסגרת תפקיד זה יזם והוביל שותפויות מגוונות עם הממשל והחברה האזרחית לחיזוק יכולות עבודה משותפת, קידום רשתות של סוכני שינוי, הובלת מהלכי חדשנות בשדה הציבורי, ועוד. באפריל 2021 מונה למנכ"ל ג'וינט-אלכא.
לפני הצטרפותו לג'וינט-אלכא, שימש אורי כיועץ אסטרטגי בקבוצת BDO ועבד עם מגוון חברות בשוק הפרטי והציבורי. אורי בעל תואר MBA של תוכנית המצטיינים באוניברסיטת בן גוריון, ותואר בוגר בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית (שניהם בהצטיינות). הוא שירת בחיל האוויר כטייס קרב ומשמש כמדריך טיסה במילואים.
מנכ״ל ג'וינט-אלכא
נציגת משפחת בכר, בתם של יוסי ז"ל ואורית, הבכורה מבין ארבעת ילדיהם, אם לשלושה.
דנה מעצבת שירותים ותהליכים, מומחית בפיתוח ויישום חשיבה עיצובית והובלת תהליכי חשיבה משותפת (co-creation) עבור ארגונים מובילים בשלושת המגזרים (ציבורי, עסקי, חברתי).
בבית משפחת בכר התנהל שיח תמידי על חשיבות מיצוי הפוטנציאל האישי לצד רתימת היכולות האישיות לטובת תרומה משמעותית לחברה. ערכים אלו ליווי את דנה במסלול חייה ועיצבו את השקפתה המקצועית. לדנה היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי והחברתי, ניסיון ביצירת שיתופי פעולה חוצי מגזרים וניסיון רב בעבודה משותפת עם ג'וינט-ישראל וג'וינט-אלכא בפרט. כיום היא מובילת תחום חוויית לקוח וחווית משתמש ב- Deloitte Digital. לפני כן היתה מנהלת ביחידת המגזר הציבורי ומובילה של הפעילות במגזר החברתי, EY ישראל
רענן דינור נולד בירושלים ב-1952. לאחר 13 שנות שירות בצה"ל, הוא כיהן כמנכ"ל טלעד וכמנהל הפיתוח של אדיונטיקס. בסוף שנות השמונים היה ממקימי ״יזמים צעירים״ במכון ון-ליר ו-"תוכנית קרב" להעשרה חינוכית, ובשנות התשעים כיהן כמנכ"ל עיריית ירושלים. ב-2003 החל לכהן בתפקיד מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ״ת), שם הקים את תב״ת (תנופה בתעסוקה) עם ג׳וינט ישראל ואת תוכנית מהל״ב (ויסקונסין).
ב-2006 מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, וכיהן בתפקיד שלוש שנים תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט. כמנכ"ל המשרד, פעל לחיזוק יכולות המטה של משרד רה"מ והיה שותף להקמת המועצה הלאומית לכלכלה, לשילוב המועצה לביטחון לאומי במטה משרד ראש הממשלה, וכן להקמת האגף לתכנון מדיניות, השולחן העגול התלת-מגזרי והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים.
דינור הניח את היסודות למדריך התכנון הממשלתי וקבע את האופן שבו נדרשים המשרדים לתכנן ולדווח.
לרענן תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, והחל מ-2012 הוא מכהן כיו"ר הוועד המנהל של המרכז האקדמי רופין. כיום הוא מחלק את זמנו בין פעילות במגזר העסקי, בקבוצת תעבורה ובקבוצת פילת (יו״ר) לבין פעילות התנדבותית כיזם חברתי, בקרן וקסנר, במכון מנדל למנהיגות חינוכית, במכון ירושלים למחקרי מדיניות ועוד.
החל מ 2018 ליאורה מובילה את הפעילות הפילנתרופית של משפחתה – משפחת דן וסוזן פרופר. הפעילות ממוקדת בקידום מוביליות חברתית של ילדים ונוער באמצעות חינוך ובנויה על שותפות מבוססת אמון וארוכת טווח עם ארגונים חברתיים, הפועלים בשדה. במסגרת תפקידה מלווה ליאורה מנכ״לים והנהלות ובין היתר מכהנת כיו״רית של ׳אופנים׳ וחברה בוועד המנהל של ׳ילדים בסיכוי׳ ועמותת ׳תפוח׳.
בנוסף משמשת ליאורה כיו"ר של פורום הצעירים ב-JFN (Jewish Funders Network) ישראל וחברת ועדת ההיגוי של המנהיגות המתנדבת ׳ג׳וינט- אלכא׳.
במקביל לתפקידה כמנהלת הפעילות הפילנתרופית, מכהנת ליאורה כחברת דירקטוריון של חברת ההשקעות המשפחתית. ליאורה הקימה את חברת ההשקעות ב-2009 וניהלה אותה במשך כשמונה שנים.
לפני כן, מילאה ליאורה מספר תפקידי ניהול בכיר בתחומי הפיתוח העסקי והשיווק במגזר העסקי ובתפקידה האחרון שימשה כחברת הנהלה וראש מטה של חברת האחזקות של ביטוח ישיר.
ליאורה היא בעלת תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים ובעלת תואר שני בניהול השינוי
מאוניברסיטת INSEAD בצרפת.
עמית הוא מנהל-שותף של המשרד הישראלי של קרן ראסל ברי. במסגרת עבודתו בקרן פיתח את ההשקעות של הקרן בתחום הפיתוח הכלכלי, השלטון המקומי וחיזוק הדמוקרטיה. לפני שהצטרף לקרן בשנת 2017, שימש כמנהל פיתוח בקרן תל אביב וקודם לכן כיועץ אסטרטגי לראש עיריית צפת. לעמית תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדיניות ציבורית בינלאומית מ-University College London (UCL), שהשלים במסגרת מלגת Chevening הוא מתגורר בתל אביב עם אשתו תמר ושתי בנותיו, ונהנה מאוד לשחק כדורסל ומטיולים במדבר.
מרדכי כהן הצטרף לוועדת ההיגוי עם סיום התקופה בה כיהן כמלגאי בכר הראשון. במהלך המלגה, מרדכי עסק בקידום ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי אל הרשויות המקומיות, תחום אשר בוער בו והוא ממשיך בעשייתו בדרכים שונות גם כיום.
טרם כניסתו למגזר הציבורי מרדכי כיהן בקרן רש"י כמנהל אזור הצפון וכסמנכ"ל הקרן בין השנים 2012-2003. במסגרת תפקידו הוביל תוכניות לחיזוק הצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה. לאחר מכן, מונה למנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, וב-2017 מונה למנכ"ל משרד הפנים, שם הוביל רפורמות משמעותיות בשלטון המקומי.
בשנים 2020-2021 שימש כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה וכיו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות, תוך קידום איזון בין פיתוח תשתיות ושמירה על משאבי הטבע. ב-2022 ועדת ההיגוי של מלגת בכר בחרה בו להיות המלגאי הראשון של מלגת בכר, תפקיד אותו מילא באופן מרשים ומעורר השראה.
מרדכי כהן הוא בוגר תואר ראשון ושני במדעי המדינה באוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת מנצ'סטר.
יוגב גרדוס הוא מנהל וכלכלן מוערך אשר צבר במהלך הקריירה ניסיון רב בגיבוש ובקידום שינויים מבניים מערכתיים. כמו כן, צבר יוגב ניסיון בניהול והתמודדות עם משברים רחבי היקף ברמה הלאומית.
בחמש השנים האחרונות (2020-2025) כיהן יוגב כממונה על התקציבים במשרד האוצר. במהלך שנותיו הוביל האגף בראשותו את גיבוש וקידום שני חוקי ההסדרים הגדולים והמקיפים ביותר בתולדות המדינה. החוקים כללו עשרות רבות של רפורמות בכלל תחומי המשק בכדי להאיץ את הצמיחה והתחרות ולהתמודד עם בעיות מבניות שונות במשק.
במקביל לכך, התמודד האגף בראשותו עם משברים חסרי תקדים שפקדו את המדינה כולה ודרשו ממשרד האוצר מענים מהירים ויצירתיים. ההבנה שבשגרה ובוודאי בחירום, חולשות מנגנוני גיוס וניהול ההון האנושי משפיעות דרמטית על יכולת ההתמודדות עם בעיות המשק הביאה את יוגב להקים באגף צוות המתמקד בסוגיות ההון האנושי, אשר יעבוד עם שאר הגורמים האמונים על כך בממשלה.
כהמשך ישיר לעבודתו במשרד האוצר ובשל יכולתו המוכחת בהובלת שינויים מבניים רחבי היקף וההיכרות העמוקה עם המגזר הציבורי, נבחר יוגב לקדם במסגרת עמית במלגת בכר את נושא ניהול ההון האנושי במגזר הציבורי לצורך חיזוק מעמדו ושיפור איכותו ויעילותו. לצורך כך ייעזר ביכולות הנרחבות של הג'וינט בנושא ועבודתו תיעשה יחד עם גורמי הממשל והגורמים האזרחיים האחרים העובדים בתחום.
איכות השירות הציבורי במדינה משפיע באופן ברור על איכות החיים של אזרחיה. ככל שהמגזר הציבורי אפקטיבי ואיכותי יותר, השירות הניתן לציבור טוב יותר וממלא את מטרותיו. ככל שהשירות יעיל וגמיש יותר הוא צורך פחות משאבים ומאפשר למשק להתפתח ולציבור לשלם פחות עבור השירותים הציבוריים.
במדדים שונים ניתן לראות בשנים האחרונות ירידה באיכותו וביעילותו של השירות הציבורי בישראל. בנוסף, סקרים ומחקרים שונים מלמדים על ירידה בתדמיתו של השירות הציבורי וירידה באמון שהציבור רוחש לו.
בנוסף, מניתוח נתונים לגבי עובדי השירות הציבורי ניתן ללמוד כי קיימת ירידה בכמות ובאיכות המבקשים להצטרף לשירות.
במקביל לתופעות אלה, גובר הצורך של הממשלה והמגזר הציבורי להתמודד עם משברים אשר הופכים להיות יותר ויותר תכופים, וכן באופן טבעי גובר רצון הציבור לקבלת שירותים ציבוריים איכותיים. מגמות אלה, בשילוב השינויים הטכנולוגים בעולם (ובמיוחד התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית), מחייבים שינוי באופן בניית וניהול ההון האנושי בשירות הציבורי.
במהלך שנת המלגה תבנה, יחד עם השותפים בממשלה ובחברה האזרחית, תוכנית לקידום וניהול ההון האנושי ההון האנושי במגזר הציבורי לצורך חיזוק מעמדו ושיפור איכותו ויעילותו. התוכנית תיבנה תוך הישענות על הידע והניסיון הרבים הקיימים במערכת, ובאמצעות שיח וניתוח מעמיק של הבעיות המרכזיות בתחום. לצד העמדת חזון לשינויים מערכתיים נדרשים בנושא זה, התוכנית תתמקד בעיקרה ביצירת מנגנונים אופרטיביים לקידומו.
ביזור סמכויות לרשויות המקומיות –
בהמשך לדו"ח כהן – בכר אשר הציג המלצות לרפורמה לקידום אזוריות וביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי והאזורי בהובלת משרד הפנים ובשיתוף ג'וינט אלכא (נובמבר 2020) התקבלה החלטת ממשלה 675 לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי למקומי ומימושה החל במסגרת הממשלה ה-36.
בעקבות ההחלטה נוצרה הזדמנות משמעותית להשפיע על כיוון הביזוריות מחד ומאידך לשקף אתגרים וסכנות תוך למידה מניסיונן של מדינות אחרות. ביזור סמכויות הוא מהלך מערכתי רחב המשפיע על האזרח בישראל בחיי היום יום ומכאן חשיבותו הרבה. ועדת ההיגוי הסכימה כי ביזור הסמכויות והעצמת השלטון המקומי הוא משמעותי לאופן תפקודן של הממשלה והרשויות המקומיות וכי יש חשיבות גדולה לקדמו לכדי מימוש.
במהלך שנת המלגה, מרדכי קידם את התחום יחד עם הצוות של ג'וינט אלכא ב-3 זירות עשייה מרכזיות: עיצוב מדיניות, מחקר ופיתוח ידע, מפגש עם סוכני שינוי והטמעת השפה. בכל אחת מהזירות, ננקטו מספר ערוצי פעולה וחלק מהתהליכים טרם הסתיימו.
בזירת עיצוב המדיניות נכתבה מפת דרכים לביזור מיטבי עבור משרדי הממשלה ובוצע ייעוץ וליווי משרדי ממשלה לקידום ביזור. מהלך פיילוט של ביזור מעמיק בוצע עם משרד הרווחה. בזירה המחקרית נכתב "מסמך הביזור" (מחקר מעמיק בתחום), נערכו מפגשים עם מומחים והחל שיתוף פעולה עם ה-OECD. בזירת השפה וסוכני השינוי, מרדכי העביר הרצאות בנושא לצוערים ולעובדי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברה אזרחית, ופותחו סדנאות למידה והתנסות בנושא, בין היתר עם המדרשה הלאומית.
עם סיום שנת המלגה, העשייה של מרדכי ואלכא בתחום ממשיכה למיצוי מירבי של המהלך.
"שינויים חברתיים-מערכתיים לא מתבצעים באבחת חרב ולא בפזיזות, ולשם כך נדרשים אנשי חזון הפועלים מתוך שליחות ציבורית, עיקשות תוך גיוס שותפים ובני ברית לדרך. כמלגאי הראשון של מלגת בכר, אני מרשה לעצמי לומר שמלגת בכר מאפשרת סביבת עבודה ופיתוח מחשבתי ברוח הזאת, ברוחו של יוסי בכר". מרדכי כהן
לאורך כל דרכו המקצועית והציבורית פעל מרדכי כהן לאורו של חזון חברתי-כלכלי מגובש. מטרתו המרכזית הייתה ועודנה לבסס ממלכתיות ישראלית, לצמצם פערים בין קבוצות בחברה הישראלית, לחזק את הדמוקרטיה ואת המובּיליות החברתית ולשפר את תפקודן של המערכות הציבוריות לטובת האזרח. במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד הפנים, הוא מונה ליו"ר צוות מומחים לקידום רפורמת האזוריות וביזור סמכויות לשלטון המקומי. ד"ר יוסי בכר ז"ל כיהן בצוות הזה במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה המייעצת בג'וינט-אלכא.
כהמשך לדרך זו, מרדכי הגיש את מועמדותו להיות המלגאי-עמית הראשון במלגת בכר, ולאחר תהליך מיונים מורכב, בחרה בו ועדת ההיגוי על מנת לקדם שינוי מערכתי ולהגשים את חזונו בנוגע לביזור סמכויות הרשויות המקומיות במדינה ובכך לשפר את איכות חייהם של כל תושביה. מרדכי השלים את עבודתו כמלגאי בחודש מאי 2023, לאחר שנה מרובת עשייה.
במהלך שנת המלגה פעל מרדכי לקידום ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות יחד עם הצוות של ג'וינט אלכא במגוון תחומים. עם סיום השנה, הונחו תוצרים מעמיקים ונוצרו כמה פריצות דרך בתחום. בנוסף, הוא הוביל את שני סיורי "האוטובוס של יוסי" שיצאו בשנה זו, האחד לנגב למפגש עם החברה הבדואית בנגב והשני ליקנעם ומגדל העמק – לבחינת תעשייה חדשנית בפריפריה והקשר שלה לשלטון המקומי.
מרדכי כהן סיים את שנת המלגה, אך שיתוף הפעולה והקשר העמוק שנוצרו בינו לבין ג'וינט אלכא ומשפחת בכר עוד ימשיכו לייצר שינויים מערכתיים בישראל.
מרדכי כהן נולד והתחנך בצעירותו בחצור הגלילית, כולל לימודים בחטיבת הביניים בישיבה תיכונית קרית חינוך חצור מיסודה של תנועת תמ"י. את לימודי התיכון למד בפנימיית בזק בירושלים ובסיום לימודיו התגייס לחטיבת הנח"ל במסגרת גרעין ושימש כחובש קרבי. מרדכי השלים את לימודי התואר הראשון והשני באוניברסיטה העברית בחוג למדעי המדינה וכן תואר שני נוסף במינהל עסקים מאוניברסיטת מנצ'סטר.
פעילותו החברתית החלה במסגרת התכנית לפעילי ציבור באוניברסיטה העברית וכן בפעילות תא הסטודנטים צ"ח ( צדק חברתי) שהוקם מחדש בשנת 1995. במקביל ללימודיו השתלב מרדכי בצוות ההדרכה במעון מסיל"ה – מוסד סגור לנערות בסיכון.
בשנת 1999 החל את לימודיו במכון מנדל למנהיגות בירושלים. עם סיום לימודיו במכון ולאחר שהעמיק במודלים לביזור סמכויות ויצירת מנהלות חינוך אזוריות בישראל ובעולם הצטרף למיזם "טיפול נקודתי", שנוהל במשרד רוה"מ. מיזם זה התמקד בגיבוש ויישום תכניות אב מקיפות לכמה רשויות מקומיות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. מרדכי ריכז את פעילות המיזם ברשויות המקומיות בצפון.
זמן קצר לאחר מכן הצטרף מרדכי לקרן רש"י, ובמשך תשע שנים היה מנהל אזור הצפון ולאחר מכן סמנכ"ל הקרן. במסגרת תפקידו הוביל מערך נרחב של מענים ופתרונות לרשויות מקומיות בצפון, ובמיוחד לאחר המשבר שפקד אותן בעקבות מלחמת לבנון השנייה ואשר נבע מתת-תפקוד חמור שלהן ושל גופי ממשלה שונים. מרדכי הוביל את התכנית לחיזוק הצפון בשותפות הממשלה והמגזר השלישי, שבמסגרתה הוקמו מרכזים לנוער, מרכזי גיל רך, בתים חמים לנערות בסיכו ונבנו קמפוס תל חי החדש, קמפוס מרום גליל, ספריות במכללת עמק הירדן ובמכללת תל חי. יושמו גם תוכניות לייעול ולשיפור הניהול ברשויות המקומיות בעיתות שגרה ובזמן חירום, הוענקו מלגות לסטודנטים ופותחו מרכזי מעבדות מחקר לתלמידים. ב-2012, בתום תפקידיו בקרן רש"י החל את תפקידו כמנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים.
במסגרת תפקידו בקרן רש"י הוביל מרדכי שורה של מהלכים פורצי דרך, ובהם ביסוס והרחבת עתודה ניהולית לשלטון המקומי – צוערים לשלטון המקומי, הקמת מערך האשכולות האזוריים בשותפות עם ג'וינט אלכא, מעבר מרגולציה אחידה לרגולציה דיפרנציאלית כולל תוכניות לפיתוח כלכלי ולהשבחת הון אנושי קיים ברשויות המקומיות.
לאחר שהתמנה למנכ"ל משרד הפנים ב-2017 השלים מרדכי שינוי ארגוני כולל במשרד, שבעקבותיו הוביל משרד הפנים את רפורמת הוועדות הגיאוגרפיות, המשיך את ביסוס האשכולות, הנהיג מעבר מתוכניות הבראה להמראה כלכלית, צמצם את מספר הרשויות המקומיות הפועלות תחת ועדה ממונה, והגדיל משמעותית את תקציב משרד הפנים לטובת רשויות מוחלשות ועוד.
במקביל לתפקידו שימש מרדכי ב-2020 וב-2021 יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות. גם בתפקידיו אלה חתר לאיזון מוקפד בין שמירה על משאבי הטבע לבין הצורך בפיתוח תשתיות בדגש על ראייה אזורית וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז.
מרדכי מונה ליו"ר צוות מומחים לקידום רפורמת האזוריות וביזור סמכויות לשלטון המקומי. בין החברים בצוות היו ד"ר יוסי בכר ז"ל, אשר כיהן בצוות במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה המייעצת בג'וינט-אלכא, ומומחים נוספים מתחומי האקדמיה, משפט וכלכלה.
במהלך יצירתי וייחודי, יזם ד"ר יוסי בכר את סיורי ״האוטובוס של יוסי״. מעת לעת נהג להזמין אנשי עסקים מובילים, נושאי תפקידים ציבוריים וחברים, להצטרף אליו לסיור בערים ברחבי הארץ כדי לחשוף אותם למציאות החיים בפריפריה החברתית.
יוסי נהג לומר למוזמניו: "אני לא מאמין שאנשים כמוך וכמוני שנולדו בארץ, מעולם לא בקרו בשדרות, בירוחם ואפילו בעכו".
ביוזמה משותפת של הנהלת ג'וינט-אלכא ומשפחת בכר, הוחלט להנציח ולהמשיך את פועלו החשוב, להקים את מלגת העמית ע"ש יוסי בכר ולהחיות במסגרתה את המפגשים הייחודיים של ״האוטובוס של יוסי״. הנוסעים והנוסעות באוטובוס יוכלו לקחת חלק משמעותי בקידום יוזמות אלו ולסייע להצלחותיהן.ם של המלגאים והמלגאיות, זאת באמצעות יכולותיהם.ן המקצועיות, האישיות והכלכליות של הנוסעים.ות ובהתאם לרצונם.ן.
״האוטובוס של יוסי״ יקיים פעילות שוטפת לאורך השנה כמעטפת תומכת עבור המלגאי.ת. במהלך השנים יגדל המועדון ויוסיף הון אנושי לשורותיו על מנת להצליח באתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחנו.
״אני באמת מאמין שפעילות חברתית היא חלק מהחובה והזכות שלנו בפעילות העסקית הרגילה שלנו״
באוקטובר 2022 יצא הסיור הראשון של ה"אוטובוס של יוסי". מעל 30 מעמיתי המלגה, בכירי קהילת המגזר העסקי בארץ ובכירי המגזר הציבורי, יחד עם נציגי המשפחה, הג'וינט והמלגה, יצאו לסיור הכרות עם החברה הבדואית בנגב, במסגרתו נחשפו המשתתפים לסוגיות מפתח ואתגרים שעל הפרק: בעיית הקרקעות וניסיונות ההסדרה לאורך ההיסטוריה, מאבק בין דורי בתוך החברה, נושא הפשיעה והמקורות לה, יחס לנשים ופוליגמיה, מנהיגות חדשה ופורצת דרך וכן את הממשק המורכב בין הקהילה הבדואית, הרשויות המקומיות והממשלה.
.
ניצור עמך קשר בהקדם..